E-BOOKS

(ubene ham kuš umisrayim uput ukenaan) וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן׃
→Die Kinder von Ham sind diese: Chus, Mizraim, Put und Kanaan.

(ubene kuš seba wehawilah wesabtah weramah wesabtah waramah wesabteka ubene ramah šeba udedan) וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן׃
→Aber die Kinder von Chus sind diese: Seba, Hevila, Sabtha, Ragma und Sabthecha. Aber die Kinder von Ragma sind diese: Saba und Dedan.

(wekuš yalad el nimrod hu hehel lihyowt gibbbor baares ) וְכוּשׁ יָלַד אֶת־נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיֹות גִּבֹּר בָּאָרֶץ׃
→Chus aber zeugte den Nimrod. Der fing an ein gewaltiger Herr zu sein auf Erden,

(hu hayah gibbor sayid lipne yahaweh al ken yeamar kenimrod gibboer sayid lipne Yahaweh) הוּא־הָיָה גִבֹּר־צַיִד לִפְנֵי יְהוָה עַל־כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבֹּור צַיִד לִפְנֵי יְהוָה׃
→und war ein gewaltiger Jäger vor dem HERRN. Daher spricht man: Das ist ein gewaltiger Jäger vor dem HERRN wie Nimrod.

(wattehi rešit mamlaktow babel weerek weakkad wekalneh beeres šinar) וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתֹּו בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר׃
→Und der Anfang seines Reiches war Babel, Erech, Akkad und Chalne im Lande Sinear.

(min haares hahiw yasa ašur wayyiben et nineweh weet rehobot ir weet kalah) מִן־הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת־נִינְוֵה וְאֶת־רְחֹבֹת עִיר וְאֶת־כָּלַח׃
→Von dem Land ist er gekommen nach Assur und baute Ninive und Rehoboth-Ir und Kalah.

(weet resen ben nineweh uben kalah hi hair haggedolah) וְאֶת־רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה׃
→dazu Resen zwischen Ninive und Kalah. Dies ist die große Stadt.

(umisrayim yalad et ludim weet anamim weet lehabim weet naptuhim ) וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת־לוּדִים וְאֶת־עֲנָמִים וְאֶת־לְהָבִים וְאֶת־נַפְתֻּחִים׃
→Mizraim zeugte die Luditer, die Anamiter, die Lehabiter, die Naphthuhiter,

וְאֶת־פַּתְרֻסִים וְאֶת־כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת־כַּפְתֹּרִים׃
→die Pathrusiter und die Kasluhiter (von dannen sind gekommen die Philister) und die Kaphthoriter.

וּכְנַעַן יָלַד אֶת־צִידֹן בְּכֹרֹו וְאֶת־חֵת׃
→Kanaan aber zeugte Sidon, seinen ersten Sohn, und Heth,

וְאֶת־הַיְבוּסִי וְאֶת־הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי׃
→ den Jebusiter, den Amoriter, den Girgasiter,

וְאֶת־הַחִוִּי וְאֶת־הַעַרְקִי וְאֶת־הַסִּינִי׃
→den Heviter, den Arkiter, den Siniter,

וְאֶת־הָאַרְוָדִי וְאֶת־הַצְּמָרִי וְאֶת־הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחֹות הַכְּנַעֲנִי׃
→den Arvaditer, den Zemariter und den Hamathiter. Daher sind ausgebreitet die Geschlechter der Kanaaniter.

וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד־עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד־לָשַׁע׃
→Und ihre Grenzen waren von Sidon an durch Gerar bis gen Gaza, bis man kommt gen Sodom, Gomorra, Adama, Zeboim und bis gen Lasa.

(eleh bene ham lemišpehotam lilšonotam bearsotam begowyehem) אֵלֶּה בְנֵי־חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם בְּגֹויֵהֶם׃
→Das sind die Kinder Hams in ihren Geschlechtern, Sprachen und Leuten.

(ulešem yukad gam hu abi kal bene eber ahi yepet haggadowt) וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם־הוּא אֲבִי כָּל־בְּנֵי־עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת הַגָּדֹול׃
→Sem aber, Japheths, des Ältern, Bruder, zeugte auch Kinder, der ein Vater ist aller Kinder von Eber.

(bene šem elam weaššur wearpakšad welud waaram ) בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם׃
→Und dies sind seine Kinder: Elam, Assur, Arphachsad, Lud und Aram.

(ubene aram us wehul wegeter wamaš) וּבְנֵי אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ׃
→Die Kinder von Aram sind diese: Uz, Hul, Gether und Mas.

(wearpakšad yalad et šalah wešelah yalad et eber) וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת־שָׁלַח וְשֶׁלַח יָלַד אֶת־עֵבֶר׃
→Arphachsad aber zeugte Salah, Salah zeugte Eber.

(uleeber yulad čene banim šem haehad peleg ki beyamaw niplegah haares wešem ahiw yaqetan) וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן׃
→Eber zeugte zwei Söhne. Einer hieß Peleg, darum daß zu seiner Zeit die Welt zerteilt ward; des Bruder hieß Joktan.

(weyaqetan yalad et almowdad weet šalep weet hasarmawet weet yarah) וְיָקְטָן יָלַד אֶת־אַלְמֹודָד וְאֶת־שָׁלֶף וְאֶת־חֲצַרְמָוֶת וְאֶת־יָרַח׃
→Und Joktan zeugte Almodad, Saleph, Hazarmaveth, Jarah,

(weet hadowram weet uzal weet diqlah) וְאֶת־הֲדֹורָם וְאֶת־אוּזָל וְאֶת־דִּקְלָה׃
→Hadoram, Usal, Dikla,

A Obale, a Abimahele, a Sebai,
→(waet owbal weet abimael weet šeba) וְאֶת־עֹובָל וְאֶת־אֲבִימָאֵל וְאֶת־שְׁבָא׃

(weet owpir weet hawilah weet yowbab kal elleh bene joktan ) וְאֶת־אֹופִר וְאֶת־חֲוִילָה וְאֶת־יֹובָב כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן׃
→Ophir, Hevila und Jobab. Das sind die Kinder von Joktan.

(wayhi mowošabam mimmeša boakah separah har haqqedem) וַיְהִי מֹושָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם׃
→ Und ihre Wohnung war von Mesa an, bis man kommt gen Sephar, an den Berg gegen Morgen.

(eleh bene šem lemišpehotam lilšonotam bearsotam legowyehem) אֵלֶּה בְנֵי־שֵׁם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם לְגֹויֵהֶם׃
→Das sind die Kinder von Sem in ihren Geschlechtern, Sprachen, Ländern und Leuten.

(elleh mišpehot bene noah letowldotam begowyehem umeeleh nipredu haggowyim baares ahar hammabul) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי־נֹחַ לְתֹולְדֹתָם בְּגֹויֵהֶם וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגֹּויִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל׃
→Das sind die Nachkommen der Kinder Noahs in ihren Geschlechtern und Leuten. Von denen sind ausgebreitet die Leute auf Erden nach der Sintflut.

(wayhi kal haares safah ehat udebarim ahadim) וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים׃
→Es hatte aber alle Welt einerlei Zunge und Sprache.

(wayhi benasam miqedem wayyimseu biqah beeres šinar wayešebu šam) וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃
→ Da sie nun zogen gen Morgen, fanden sie ein ebenes Land im Lande Sinear, und wohnten daselbst.

(wayomeru iš el reehu habah nilbenah labenim wenisrepah lisrepah wattehi lahem hallabenah leaben wehahemar hayah lahem lahomer) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר
→Und sie sprachen untereinander: Wohlauf, laß uns Ziegel streichen und brennen! und nahmen Ziegel zu Stein und Erdharz zu Kalk.

(wayyomeru habah nibneh lanu ir umigdal werosow baššamaim wenaašeh lanu šem pen napus al pene kal haares ) וַיֹּאמְרוּ הָבָה ׀ נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשֹׁו בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ׃
→und sprachen: Wohlauf, laßt uns eine Stadt und einen Turm bauen, des Spitze bis an den Himmel reiche, daß wir uns einen Namen machen! denn wir werden sonst zerstreut in alle Länder.

(wayyered yahweh lirot et hair weet hammigdal ašer banu bane haadam) וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת־הָעִיר וְאֶת־הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם׃
→Da fuhr der HERR hernieder, daß er sähe die Stadt und den Turm, die die Menschenkinder bauten.

וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשֹׂות וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשֹׂות׃
→ Und der HERR sprach: Siehe, es ist einerlei Volk und einerlei Sprache unter ihnen allen, und haben das angefangen zu tun; sie werden nicht ablassen von allem, was sie sich vorgenommen haben zu tun.

(habah neredah wenabelak šam sepatam ašer lo yišmeu iš šepat reehu) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ׃
→Wohlauf, laßt uns herniederfahren und ihre Sprache daselbst verwirren, daß keiner des andern Sprache verstehe!

(wayyapes yahweh otam miššam al pene kal haares wayyahdelu libnot hair) ויפץ יהוה אתם משם על־פני כל־הארץ ויחדלו לבנת העיר׃
→Also zerstreute sie der HERR von dort alle Länder, daß sie mußten aufhören die Stadt zu bauen.

(al ken qara šemah babel ki šam balal yahweh šepat kal haares umiššan hepišam yahweh al pene kal haares) עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי־שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל־הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל־פְּנֵי כָּל־הָאָרֶץ׃
→Daher heißt ihr Name Babel, daß der HERR daselbst verwirrt hatte aller Länder Sprache und sie zerstreut von dort in alle Länder.

(eleh towldot šem šem ben meat šanah wayowled et arpakšad šenataym ahar hammabul) אֵלֶּה תֹּולְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן־מְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל׃
→Dies sind die Geschlechter Sems: Sem war hundert Jahre alt und zeugte Arphachsad, zwei Jahre nach der Sintflut.

(wayhi šem ahare howlidow et arpaksad hameš meowt šanah wayowled banimn unbanowt) וַיְחִי־שֵׁם אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und lebte darnach fünfhundert Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wearpaksad hay hameš ušelošim šanah wayowled et šalah) וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־שָׁלַח׃
→Arphachsad war fünfunddreißig Jahre alt und zeugte Salah.

(wayhi arpakšad ahare howlidow et šelah šeloš šanim wearba meowt šanah wayyowled banim ubanowt) וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס
→und lebte darnach vierhundertunddrei Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayhi šelah ahare howlidow et eber šaloš šanim wearba meowt šanah wayowled banim ubanowt) וַיְחִי־שֶׁלַח אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים

und lebte darnach vierhundertunddrei Jahre und zeugte Söhne und Töchter.
→(wayhi eber arba ušelošim šanah wayowled et paleg) וַיְחִי־עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־פָּלֶג׃

(wayhi eber ahare wlidow et peleg šelošim šanah wearba meowt šanah wayyowled banim ubanowt) וַיְחִי־עֵבֶר אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→ und lebte darnach vierhundertunddreißig Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayhi peleg šelošim šanah wayowled et reu) וַיְחִי־פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־רְעוּ׃
→Peleg war dreißig Jahre alt und zeugte Regu.

(wayhi peleg ahare howlidow et reu teša šanim umatayim šanah wayyowled banim ubanowt) וַיְחִי־פֶלֶג אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und lebte darnach zweihundertundneun Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayhi reu šetayim ušelošim šanah wayyowled et šerug) וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־שְׂרוּג׃
→Regu war zweiundreißig Jahre alt und zeugte Serug.

(wayhi reu ahare howlidow et šerug šeba šanim umatayim šanah wayyowled banim ubanowt) וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und lebte darnach zweihundertundsieben Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayhi šerug šelošim šanah wayyowled et nahowr) וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־נָחֹור׃
→Serug war dreißig Jahre alt und zeugte Nahor.

(wayhi serug ahare howlidow et nahowr matayim šanah wayowled banim) וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־נָחֹור מָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und lebte darnach zweihundert Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayhi nahowr teša weesrim šanah wayowled et tarah) וַיְחִי נָחֹור תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־תָּרַח׃
→Nahor war neunundzwanzig Jahre alt und zeugte Tharah.

A živ byl Náchor po zplození Táre sto a devatenácte let; a plodil syny a dcery.
→(wayhi nahowr ahare howlidow et terah tesa esreh šanah umeat šanah umeat šanah wayyowled banim ubanowt) וַיְחִי נָחֹור אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־תֶּרַח תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

(wayhi terah šibim šanah wayowled et abram et nahowr weet haran) וַיְחִי־תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחֹור וְאֶת־הָרָן׃
→Tharah war siebzig Jahre alt und zeugte Abram, Nahor und Haran.

(weeleh towldot terah terah howlid et abram ey nahowr weet haran weharan howlid et lowt) וְאֵלֶּה תֹּולְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הֹולִיד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחֹור וְאֶת־הָרָן וְהָרָן הֹולִיד אֶת־לֹוט׃
→Dies sind die Geschlechter Tharahs: Tharah zeugte Abram, Nahor und Haran. Aber Haran zeugte Lot.

(wayyamat haran al pene terah abiw beeres mowladtow beur kašdim) וַיָּמָת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מֹולַדְתֹּו בְּאוּר כַּשְׂדִּים׃
→Haran aber starb vor seinem Vater Tharah in seinem Vaterlande zu Ur in Chaldäa.

(wayyiqqah abram wenahowr lahem našim šem ešet abram saray wešem ešet nahowr milkah bat haran abi milka waabi yiskah) וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחֹור לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת־אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת־נָחֹור מִלְכָּה בַּת־הָרָן אֲבִי־מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה׃
→Da nahmen Abram und Nahor Weiber. Abrams Weib hieß Sarai, und Nahors Weib Milka, Harans Tochter, der ein Vater war der Milka und der Jiska.

(wattehi saray aqarah en lah walad) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד׃
→Aber Sarai war unfruchtbar und hatte kein Kind.

(wayyiqa terah et abram benow waet lowt ben haran ben benow waet saray kallatow ešet abram benow wayeseu ittam meur kasdim laleket arsah kenaan wayyabou ad haran wayešebu šam) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנֹו וְאֶת־לֹוט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנֹו וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתֹו אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנֹו וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃
→Da nahm Tharah seinen Sohn Abram und Lot, seines Sohnes Harans Sohn, und seine Schwiegertochter Sarai, seines Sohnes Abrams Weib, und führte sie aus Ur in Chaldäa, daß er ins Land Kanaan zöge; und sie kamen gen Haran und wohnten daselbst.

(wayihyu yeme terah haméš šanim umatayim šanah wayyamat terah haran) וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן׃
→Und Tharah war zweihundertundfünf Jahre alt und starb in Haran.

(wayyomer yahwe el abram lek leka mearseka umimmowladteka umibbet abika el haares ešer areka) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמֹּולַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃
→Und der HERR sprach zu Abram: Gehe aus deinem Vaterlande und von deiner Freundschaft und aus deines Vaters Hause in ein Land, das ich dir zeigen will.

(weeska legow gadowl waabareka waagaddelah šemeka wehyeh berakah) וְאֶעֶשְׂךָ לְגֹוי גָּדֹול וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה׃
→Und ich will dich zum großen Volk machen und will dich segnen und dir einen großen Namen machen, und sollst ein Segen sein.

Požehnám také dobrořečícím tobě, a zlořečícím tobě zlořečiti budu; ano požehnány budou v tobě všecky čeledi země.
→(waabarakah webarekeka umeqalleka aor wenibreku bek kol mispehot haadam) וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה׃

(wayyelek abram kaašer dibber elaw yahweh wayyelek ittow lowt weabram ben hameš šanim wešibim šanah besetow meharan) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתֹּו לֹוט וְאַבְרָם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתֹו מֵחָרָן׃
→ Da zog Abram aus, wie der HERR zu ihm gesagt hatte, und Lot zog mit ihm. Abram aber ward fünfundsiebzig Jahre alt, da er aus Haran zog.

(wayyiqqah abram et saray ištow waet lowt ben ahiw waet kal rekusam ašer rakašu weet hannepeš ašer asu beharan wayeseu laleket arsah kanan wayabou arsah kenaan) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת־שָׂרַי אִשְׁתֹּו וְאֶת־לֹוט בֶּן־אָחִיו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן׃
→Also nahm Abram sein Weib Sarai und Lot, seines Bruders Sohn, mit aller ihrer Habe, die sie gewonnen hatten, und die Seelen, die sie erworben hatten in Haran; und zogen aus, zu reisen in das Land Kanaan. Und als sie gekommen waren in dasselbe Land,

(wayyabor abram baares ad meqowm šekem ad elowm mowreh wehakkenaani az baares) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקֹום שְׁכֶם עַד אֵלֹון מֹורֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׃
→zog Abram durch bis an die Stätte Sichem und an den Hain More; es wohnten aber zu der Zeit die Kanaaniter im Lande.

(wayyera yahweh el abram wayyomer lezarak etten et haares hazzot wayyiben šam mizbeah yahweh hannireh elaw) וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו׃
→Da erschien der HERR dem Abram und sprach: Deinem Samen will ich dies Land geben. Und er baute daselbst einen Altar dem HERRN, der ihm erschienen war.

(wayyateq miššam haharah miqqedem lebet el wayyet aholoh bet el miyam wehaay miqqedem ) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית־אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה׃
→Darnach brach er auf von dort an einen Berg, der lag gegen Morgen von der Stadt Beth-El, und richtete seine Hütte auf, daß er Beth-El gegen Abend und Ai gegen Morgen hatte, und baute daselbst dem HERRN einen Altar und predigte von dem Namen des HERRN.

(wayyissa abram halowk wenasowa hannegbah) וַיִּסַּע אַבְרָם הָלֹוךְ וְנָסֹועַ הַנֶּגְבָּה׃
→Darnach zog Abram weiter und zog aus ins Mittagsland.

(wayhi raab baares wayyered abram misraymah lagur šam ki kabed haraab baares) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ׃
→Es kam aber eine Teuerung in das Land. Da zog Abram hinab nach Ägypten, daß er sich daselbst als ein Fremdling aufhielte; denn die Teuerung war groß im Lande.

(wayhi kaašer hiqrib labow misrayemah wayyomer el saray ištow hinneh na yadati ki iššah yepat mareh at ) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹוא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרַי אִשְׁתֹּו הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ׃
→Und da er nahe an Ägypten kam, sprach er zu seinem Weib Sarai: Siehe, ich weiß, daß du ein schönes Weib von Angesicht bist.

(wehayah ki yiru otak hammisrim weameru ištow zot weharegu oti weotak yehayyu ) וְהָיָה כִּי־יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתֹּו זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ׃
→Wenn dich nun die Ägypter sehen werden, so werden sie sagen: Das ist sein Weib, und werden mich erwürgen, und dich leben lassen.

(imri na ahoti at lemaan yitab li baaburek wehayetah napši biglalek) אִמְרִי־נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ׃
→Sage doch, du seist meine Schwester, auf daß mir's wohl gehe um deinetwillen und meine Seele am Leben bleibe um deinetwillen.

(wayhi kabow abram misrayemah wayyiru hammisrim et haiššah ki yapah hi meod) וַיְהִי כְּבֹוא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת־הָאִשָּׁה כִּי־יָפָה הִוא מְאֹד׃
→Als nun Abram nach Ägypten kam, sahen die Ägypter das Weib, daß sie sehr schön war.

(wayyiru otah sare paroh wayhallu otah el paroh wattuqah haiššah bet paroh) וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל־פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׃
→Und die Fürsten des Pharao sahen sie und priesen sie vor ihm. Da ward sie in des Pharao Haus gebracht.

(uleabram hetib baaburah wayhi low son ubaqar wahamorim waabadim ušepahot waatonot ugemalim) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי־לֹו צֹאן־וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים׃
→Und er tat Abram Gutes um ihretwillen. Und er hatte Schafe, Rinder, Esel, Knechte und Mägde, Eselinnen und Kamele.

(waynagga yahwah et paroh negaim gedolim waet betow al debar saray ešet abram) וַיְנַגַּע יְהוָה ׀ אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתֹו עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׃
→Aber der HERR plagte den Pharao mit großen Plagen und sein Haus um Sarais, Abrams Weibes, willen.

(wayiqra paroh leabram wayomer mah zot asita li lammah lo higgadta li ki išteka hi) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא־הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא׃
→Da rief Pharao Abram zu sich und sprach zu ihm: Warum hast du mir das getan? Warum sagtest du mir's nicht, daß sie dein Weib wäre?

(lamah amarta ahoti hi waeqqah otah li leiššah weattah hinneh išteka qah walek) לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ׃
→Warum sprachst du denn, sie wäre deine Schwester? Derhalben ich sie mir zum Weibe nehmen wollte. Und nun siehe, da hast du dein Weib; nimm sie und ziehe hin.

(waysaw alaw paroh anašim wayšalehu otow weet ištow weet kal ašer low) וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתֹו וְאֶת־אִשְׁתֹּו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו׃
→Und Pharao befahl seinen Leuten über ihm, daß sie ihn geleiteten und sein Weib und alles, was er hatte.

(wayyal abram mimmisrayim hu weišttow wekal ašer low welowt immow hannegbah) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתֹּו וְכָל־אֲשֶׁר־לֹו וְלֹוט עִמֹּו הַנֶּגְבָּה׃
→Also zog Abram herauf aus Ägypten mit seinem Weibe und mit allem, was er hatte, und Lot auch mit ihm, ins Mittagsland.

(weabram kabed meod bammiqneh bakkesep ubazzahab) וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב׃
→Abram aber war sehr reich an Vieh, Silber und Gold.

(wayyelek lemassaw minnegeb betwead el ad hammaqowm ašer hayah šam aholoh k aholow battehillah ben bet el uben haay) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד־בֵּית־אֵל עַד־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־הָיָה שָׁם אָהֳלֹו ק בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית־אֵל וּבֵין הָעָי׃
→Und er zog immer fort von Mittag bis gen Beth-El, an die Stätte, da am ersten seine Hütte war, zwischen Beth-El und Ai.

(el meqowm hammizbeah ašer asah šam barišonah wayiqra šam abram bešem yahweh) אֶל־מְקֹום הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר־עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יְהוָה׃
→eben an den Ort, da er zuvor den Altar gemacht hatte. Und er predigte allda den Namen des HERRN.

(wegam lelowt haholek et abram hayah son ubakar weohalim) וְגַם־לְלֹוט הַהֹלֵךְ אֶת־אַבְרָם הָיָה צֹאן־וּבָקָר וְאֹהָלִים׃
→Lot aber, der mit Abram zog, der hatte auch Schafe und Rinder und Hütten.

(welo nasa otam haares lašebet zahdaw ki hayah rekušan rab velo yakelu lašebet yahdaw) וְלֹא־נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי־הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו׃
→Und das Land konnte es nicht ertragen, daß sie beieinander wohnten; denn ihre Habe war groß, und konnten nicht beieinander wohnen.

(wayhi rib ben roe miqneh abram uben roe miqneh lowt wehakkenaani wehapperizzi az yošeb baares) וַיְהִי־רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה־אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה־לֹוט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ׃
→Und es war immer Zank zwischen den Hirten über Abrams Vieh und zwischen den Hirten über Lots Vieh. So wohnten auch zu der Zeit die Kanaaniter und Pheresiter im Lande.

Řekl tedy Abram k Lotovi: Nechžť, prosím, není nesnáze mezi mnou a tebou, a mezi pastýři mými a pastýři tvými, poněvadž muži bratří jsme.
→(wayomer abram el lowt al na tehi meribah beni ubenika uben roay uben roeka ki anašim ahim anahenu) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־לֹוט אַל־נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי־אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ׃

(halo kal haares lepaneka hippared na mealay im hassemol weeminah weim hayyamin weeašmeilah) הֲלֹא כָל־הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם־הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם־הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה׃
→Steht dir nicht alles Land offen? Scheide dich doch von mir. Willst du zur Linken, so will ich zur Rechten; oder willst du zur Rechten, so will ich zur Linken.

(wayyissa lowt et enaw wayar et kal kikkar hayyarden ki kullah mašqeh lipne šahet Yahweh et sedom waet amorah kegan yahweh keeres misrayim boakah soar) וַיִּשָּׂא־לֹוט אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־כָּל־כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי ׀ שַׁחֵת יְהוָה אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה כְּגַן־יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר
→Da hob Lot sein Augen auf und besah die ganze Gegend am Jordan. Denn ehe der HERR Sodom und Gomorra verderbte, war sie wasserreich, bis man gen Zoar kommt, als ein Garten des HERRN, gleichwie Ägyptenland.

(wayibhar low lowt et kal kikkar hayarden wayyissa lowt miqqedem wayyipparedu iš meal ahiw) ויבחר לו לוט את כל־ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃
→Da erwählte sich Lot die ganze Gegend am Jordan und zog gegen Morgen. Also schied sich ein Bruder von dem andern.

(abram yasab beeres kenaan welowt yašab beare hakkikar) אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ־כְּנָעַן וְלֹוט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר׃
→Abram wohnte im Lande Kanaan und Lot in den Städten der Jordangegend.

(weanše sedom raim wehattaim yahweh meod) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד׃
→Aber die Leute zu Sodom waren böse und sündigten sehr wider den HERRN.

(yahweh amar el abram ahare hippared lowt meimmow ša na eneka ureeh min hammaqowm ašer attah šam saponah wanegbah waqedemah wayammah) ויהוה אמר אל־אברם אחרי הפרד־לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן־המקום אשר־אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃
→Da nun Lot sich von Abram geschieden hatte, sprach der HERR zu Abram: Hebe dein Augen auf und siehe von der Stätte an, da du wohnst, gegen Mittag, gegen Morgen und gegen Abend.

(ki et kal haares ašer atah rohe leka etenenah ulezaraka ad owlam) כִּי אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד־עֹולָם׃
→Denn alles Land, das du siehst, will ich dir geben und deinem Samen ewiglich.

(wešamti et zaraka kapar hhares ašer im yukal iš limnowt et apar haares gam zaraka yimmaneh) וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר ׀ אִם־יוּכַל אִישׁ לִמְנֹות אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ גַּם־זַרְעֲךָ יִמָּנֶה׃
→und ich will deinen Samen machen wie den Staub auf Erden. Kann ein Mensch den Staub auf Erden zählen, der wird auch deinen Samen zählen.

(qum hithallek baares leareka ulerahebah ki leka ettenennah) קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה׃
→Darum so mache dich auf und ziehe durch das Land in die Länge und Breite; denn dir will ich's geben.

(wayyehal abram wayabo wayyešeb beelone mamre ašer behebrown wayiben šam miybeah yahweh) וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרֹון וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃
→Also Abram wohnte im Hain Mamre, der zu Hebron ist, und baute daselbst dem HERRN einen Altar.

(wayhi bime amrapel melek šinar aryowk melek elasar kedarelaomer melek elam wetidal melek gowyim) ויהי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ־שִׁנְעָר אַרְיֹוךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גֹּויִם׃
→Und es begab sich zu der Zeit des Königs Amraphel von Sinear, Ariochs, des Königs von Ellasar, Kedor-Laomors, des Königs von Elam, und Thideals, des Königs der Heiden,

(asu milhamah et bera melek sedom weet birša melek amorah šinab melek admah wešemeber melek seboyim k sebowyim umelek bela hi soar) עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת־בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת־בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב ׀ מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹויִים ק וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא־צֹעַר׃
→daß sie kriegten mit Bera, dem König von Sodom, und mit Birsa, dem König von Gomorra, und mit Sineab, dem König von Adama, und mit Semeber, dem König von Zeboim, und mit dem König von Bela, das Zoar heißt.

(kal alleh haberu el emeq hassidim hu yam hammelah ) כָּל־אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל־עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח׃
→Diese kamen alle zusammen in das Tal Siddim, wo nun das Salzmeer ist.

(šetem esre šanah abedu et kedarelaomer ušeloš esreh šanah maradu) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת־כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ׃
→Denn sie waren zwölf Jahre unter dem König Kedor-Laomor gewesen, und im dreizehnten Jahr waren sie von ihm abgefallen.

(ubearba esreh šanah ba kedarelaomer wehammalkim ašer ittow wayyakku et repaim beašterot qarnayim weet hazzuzim beham weet haemim bešaweh qiryatayim) וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתֹּו וַיַּכּוּ אֶת־רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת־הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם׃
→Darum kam Kedor-Laomor und die Könige, die mit ihm waren, im vierzehnten Jahr und schlugen die Riesen zu Astharoth- Karnaim und die Susiter zu Ham und die Emiter in dem Felde Kirjathaim

(weet hahori beharam šeir el paran ašer al hammidbar) וְאֶת־הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל־הַמִּדְבָּר׃
→ und die Horiter auf dem Gebirge Seir, bis El-Pharan, welches an die Wüste stößt.

A vracejíce se, přitáhli k En Misfat, kteráž již jest Kádes, a pohubili všecku krajinu Amalechitského, také i Amorejského, bydlícího v Hasesontamar.
→ (wayyašubu wayyabohu el en mišpat hi qadeš wayyakku et kal šedeh haamaleqi wegam et haemori hayyošeb behasson tamar) וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת־כָּל־שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת־הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר׃

(wayyese melek sedom umelek amorah umelek admah umelek šeboyim umelek bela hi soar wayyarku ittam milhamah beemeq hassidim) וַיֵּצֵא מֶלֶךְ־סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹויִם ק וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִוא־צֹעַר וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים׃
→Da zogen aus der König von Sodom, der König von Gomorra, der König von Adama, der König von Zeboim und der König von Bela, das Zoar heißt, und rüsteten sich, zu streiten im Tal Siddim.

(et kedarelaomer melek elam wetidal melek gowyim weamrapel melek šinar wearyowk melek elasar arbah melakim et hahamišah ) אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גֹּויִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיֹוךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר אַרְבָּעָה מְלָכִים אֶת־הַחֲמִשָּׁה׃
→mit Kedor-Laomor, dem König von Elam, und mit Thideal, dem König der Heiden, und mit Amraphel, dem König von Sinear, und mit Arioch, dem König von Ellasar: vier Könige mit fünfen.

(weemeq hasiddim beerot meot hemar wayyanusu melek sedom waamorahb wayyippelu šammah wehannišarim herah nasu) ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך־סדם ועמרה ויפלו־שמה והנשארים הרה נסו׃
→Das Tal Siddim aber hatte viel Erdharzgruben; und die Könige von Sodom und Gomorra wurden in die Flucht geschlagen und fielen da hinein, und was übrig blieb, floh auf das Gebirge.

(wayyiqhu et kal rekuš sedom waamorah weet kal akelam wayyeleku) וַיִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת־כָּל־אָכְלָם וַיֵּלֵכוּ׃
→Da nahmen sie alle Habe zu Sodom und Gomorra und alle Speise und zogen davon.

(wayyiqhu et lowt weet rekušow ben ahi abram wayyeleku wehu yošeb bisdom) וַיִּקְחוּ אֶת־לֹוט וְאֶת־רְכֻשֹׁו בֶּן־אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם׃
→Sie nahmen auch mit sich Lot, Abrams Bruderssohn, und seine Habe, denn er wohnte zu Sodom, und zogen davon.

(wayyabo happalit wayyaged leabram haibri wehu šoken beelone mamre haemori ahi eškol waahi aner wehem baale berit abram) וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית־אַבְרָם׃
→Da kam einer, der entronnen war, und sagte es Abram an, dem Ausländer, der da wohnte im Hain Mamres, des Amoriters, welcher ein Bruder war Eskols und Aners. Diese waren mit Abram im Bunde.

(wayyišma abram ki nišbah ahiw wayyareq et hanikaw yelide betow šemonah ašar ušeloš meowt wayyirdop ad dan) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת־חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתֹו שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאֹות וַיִּרְדֹּף עַד־דָּן׃
→Als nun Abram hörte, daß sein Bruder gefangen war, wappnete er seine Knechte, dreihundertundachtzehn, in seinem Hause geboren, und jagte ihnen nach bis gen Dan.

(wayyehaleq alehem laylah hu waabadaw wayyakkem wayyirdepem ad howbah ašer miššemol ladamaseq ) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם ׀ לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד־חֹובָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק׃
→und teilte sich, fiel des Nachts über sie mit seinen Knechten und schlug sie und jagte sie bis gen Hoba, das zur Linken der Stadt Damaskus liegt,

(wayašeb et kal harekuš wegam et lowt ahiw urekušow hešib wegam et hannašim weet haam) וַיָּשֶׁב אֵת כָּל־הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת־לֹוט אָחִיו וּרְכֻשֹׁו הֵשִׁיב וְגַם אֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הָעָם׃
→und brachte alle Habe wieder, dazu auch Lot, seinen Bruder, mit seiner Habe, auch die Weiber und das Volk.

(wayyese melek sedom liqratow ahare šubow mehakkowt et kedar laomer weet hammelakim ašer ittow el emeq šaweh hu emeq hammelek) וַיֵּצֵא מֶלֶךְ־סְדֹם לִקְרָאתֹו אַחֲרֵי שׁוּבֹו מֵהַכֹּות אֶת־כְּדָר־לָעֹמֶר וְאֶת־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתֹּו אֶל־עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ׃
→Als er nun wiederkam von der Schlacht des Kedor-Laomor und der Könige mit ihm, ging ihm entgegen der König von Sodom in das Feld, das Königstal heißt.

(umalki sedeq melek šalem howsi lehem wayayin wehu kohen leel elyown) ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃
→Aber Melchisedek, der König von Salem, trug Brot und Wein hervor. Und er war ein Priester Gottes des Höchsten.

(waybarekehu wayyomer baruk abram leel elyowm qoneh amayim waares) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיֹון קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃
→Und segnete ihn und sprach: Gesegnet seist du, Abram, dem höchsten Gott, der Himmel und Erde geschaffen hat;

(ubaruk el eloyown ašer miggen sareka beyadeka vayyiten low maššer mikkol) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיֹון אֲשֶׁר־מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן־לֹו מַעֲשֵׂר מִכֹּל׃
→und gelobt sei Gott der Höchste, der deine Feinde in deine Hand beschlossen hat. Und demselben gab Abram den Zehnten von allem.

(wayyomer melek sedom el abram ten li hannepeš weharekuš qah lak) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־סְדֹם אֶל־אַבְרָם תֶּן־לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח־לָךְ׃
→Da sprach der König von Sodom zu Abram: Gib mir die Leute; die Güter behalte dir.

(wayomer abram melek sedom harimoti yadi el yahweh el elyowm qoneh šamayim waareš) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל־יְהוָה אֵל עֶלְיֹון קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃
→Aber Abram sprach zu dem König von Sodom: Ich hebe mein Hände auf zu dem HERRN, dem höchsten Gott, der Himmel und Erde geschaffen hat,

(im mihut wead šerowk naal weim eqqah mikkal ašer welolak tomar ani heešarti et abram) אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרֹוךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת־אַבְרָם׃
→daß ich von allem, was dein ist, nicht einen Faden noch einen Schuhriemen nehmen will, daß du nicht sagst, du hast Abram reich gemacht;

(biladay raq ašer akelu hannearim weheleq haanašim ašer haleku itti aner eškol umamre hem yiqhu helqam) בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם׃
→ausgenommen, was die Jünglinge verzehrt haben; und die Männer Aner, Eskol und Mamre, die mit mir gezogen sind, die laß ihr Teil nehmen.

(ahar haddebarim haelleh hayah debar yahweh el abram bannahazeh lemor al tira abram anoki magen lak sekareka harbeh meod) אַחַר ׀ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל־תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד׃
→Nach diesen Geschichten begab sich's, daß zu Abram geschah das Wort des HERRN im Gesicht und sprach: Fürchte dich nicht Abram! Ich bin dein Schild und dein sehr großer Lohn.

(wayyomer abram adonay yahweh mahtitten li weanoki howlek ariri uben mešeq beti hu dammešeq eliezer) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִה מַה־תִּתֶּן־לִי וְאָנֹכִי הֹולֵךְ עֲרִירִי וּבֶן־מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר׃
→Abram sprach aber: Herr, HERR, was willst du mir geben? Ich gehe dahin ohne Kinder; und dieser Elieser von Damaskus wird mein Haus besitzen.

(wayyamer abram hen li lo natattah zara wehinneh ben beti yowres oti) וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן־בֵּיתִי יֹורֵשׁ אֹתִי׃
→Und Abram sprach weiter: Mir hast du keinen Samen gegeben; und siehe, einer von meinem Gesinde soll mein Erbe sein.

(wehinneh debar yahweh elaw lemor lo yirašek zeh ki im ašer yese mimmeeka hu yiraseka) וְהִנֵּה דְבַר־יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי־אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ׃
→Und siehe, der HERR sprach zu ihm: Er soll nicht dein Erbe sein; sondern der von deinem Leib kommen wird, der soll dein Erbe sein.

(wayyowse otow hahusah wayyomer habbet na haššamaymah usepor hakkowkabim im tukal lispor otam wayomer low koh yihyeh zareka) וַיֹּוצֵא אֹתֹו הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכֹּוכָבִים אִם־תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לֹו כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׃
→Und er hieß ihn hinausgehen und sprach: Siehe gen Himmel und zähle die Sterne; kannst du sie zählen? und sprach zu ihm: Also soll dein Same werden.

(weheemin yahweh wayyahšebeha low sedaqah) וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לֹּו צְדָקָה׃
→Abram glaubte dem HERRN, und das rechnete er ihm zur Gerechtigkeit.

(wayyomer elaw ani yahwah ašer howsetika meur kašdim latet leka et haares hazzot larištah) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר הֹוצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ׃
→Und er sprach zu ihm: Ich bin der HERR, der dich von Ur in Chaldäa ausgeführt hat, daß ich dir dies Land zu besitzen gebe.

(wayyomer adonay yahweh bammah eda ki irašenah) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהוִה בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה׃
→Abram aber sprach: Herr, HERR, woran soll ich merken, daß ich's besitzen werde?

(wayyomer elaw qehah li eglah mešulešet weez mešullešet weayil mršulal wetor wegowzal) וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגֹוזָל׃
→Und er sprach zu ihm: Bringe mir eine dreijährige Kuh und eine dreijährige Ziege und einen dreijährigen Widder und eine Turteltaube und eine junge Taube.

bitrow liqrat reehu weet hasippor lo batar) וַיִּקַּח־לֹו אֶת־כָּל־אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ־בִּתְרֹו לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת־הַצִפֹּר לֹא בָתָר׃
→Und er brachte ihm solches alles und zerteilte es mitten voneinander und legte einen Teil dem andern gegenüber; aber die Vögel zerteilte er nicht.

(wayyered haayit al appegarim wayyaššeb otam abram) וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל־הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם׃
→Und die Raubvögel fielen auf die Aase; aber Abram scheuchte sie davon.

(wayhi haššemeš labow vetardemah napelah al abram wehinneh emah hašekah gedolah nopelet alaw ) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבֹוא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל־אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו׃
→Da nun die Sonne am Untergehen war, fiel ein tiefer Schlaf auf Abram; und siehe, Schrecken und große Finsternis überfiel ihn.

(wayyomer leabram yadoa teda ki ger yihyeh zaraka beeres lo lahem waabadum weinnu otam arba meowt šanah) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי־גֵר ׀ יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה׃
→Da sprach er zu Abram: Das sollst du wissen, daß dein Same wird fremd sein in einem Lande, das nicht sein ist; und da wird man sie zu dienen zwingen und plagen vierhundert Jahre.

(wegam et haggow ašer yabodu dan anoki weahare ken yeseu birkuš gadowl) וְגַם אֶת־הַגֹּוי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדֹול׃
→ Aber ich will richten das Volk, dem sie dienen müssen. Darnach sollen sie ausziehen mit großem Gut.

(weattah tabow el aboteka bešalowm tiqqaber besebah towbah) וְאַתָּה תָּבֹוא אֶל־אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלֹום תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טֹובָה׃
→Und du sollst fahren zu deinen Vätern mit Frieden und in gutem Alter begraben werden.

(wedowr rebii yasubu hennah ki lo šalem awon haemori ad hennah) וְדֹור רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא־שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד־הֵנָּה׃
→Sie aber sollen nach vier Mannesaltern wieder hierher kommen; denn die Missetat der Amoriter ist noch nicht voll.

(wayhi haššemeš baah waalatah hayah wehinneh tannur ašan welappid eš ašer abar ben haggezarim haeleh) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים
→Als nun die Sonne untergegangen und es finster geworden war, siehe, da rauchte ein Ofen, und ein Feuerflamme fuhr zwischen den Stücken hin.

(beyyowm hahu karat yahweh et abram berit lemor lezaraka natatti et haares hazzot minnehar misrayim ad hannahar haggadol nehar perat) בַּיֹּום הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת־אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת
→An dem Tage machte der HERR einen Bund mit Abram und sprach: Deinem Samen will ich dies Land geben, von dem Wasser Ägyptens an bis an das große Wasser Euphrat:

(et haqqeni weet haqqenizzi weet haqadmoni) אֶת־הַקֵּינִי וְאֶת־הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי׃
→die Keniter, die Kenisiter, die Kadmoniter,

(weet hahitti weet happerizzi waet harepaim) וְאֶת־הַחִתִּי וְאֶת־הַפְּרִזִּי וְאֶת־הָרְפָאִים׃
→die Hethiter, die Pheresiter, die Riesen,

(waet haemori weet hakkenaani weet hagirgaši weet haybusi) וְאֶת־הָאֱמֹרִי וְאֶת־הַכְּנַעֲנִי וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת־הַיְבוּסִי׃
→die Amoriter, die Kanaaniter, die Girgasiter, die Jebusiter.