E-BOOKS

(wayhi enowoš ahare howlidow et qenan hameš esreh šanah ušemoneh meowt šanah wayowled banim ubenowt) וַיְחִי אֱנֹושׁ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־קֵינָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und lebte darnach achthundertundfünfzehn Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayyihu kal yeme enowoš hameš šanim uteša meowt šanah wayyamot) וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי אֱנֹושׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃
→daß sein ganzes Alter ward neunhundertundfünf Jahre, und starb.

(wayhi qenan šibim šanah wayyowled et mahalalel) וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־מַהֲלַלְאֵל׃
→Kenan war siebzig Jahre alt und zeugte Mahalaleel.

(wayhi qenan ahare howlidow et mahalalel arbaim šanah ušemoneh meowt šanah wayowled banim ubanowt ) וַיְחִי קֵינָן אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־מַהֲלַלְאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und lebte darnach achthundertundvierzig Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayyihyu kal yeme qenan ešer šanim uteša meowt šanah wayyamot) וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי קֵינָן עֶשֶׂר שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃
→daß sein ganzes Alter ward neunhundertundzehn Jahre, und starb.

(wayhi mahalalel haměš šanim wešiššim šanah wayowled et yared) וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־יָרֶד׃
→Mahalaleel war fünfundsechzig Jahre und zeugte Jared.

(wayhi mahalalel ahare howlidow et yered šelošim šanah ušemoneh meowt šanah wayowled banim ubanowt ) וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־יֶרֶד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und lebte darnach achthundertunddreißig Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayyihyu kal yeme mahalalel hameš wetišim šanah ušemoneh meowt šanah wayamot) וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃
→daß sein ganzes Alter ward achthundert und fünfundneunzig Jahre, und starb.

(wayhi yered šatayim wešišim šanah umeat šanah wayoweled et hanowk) וַיְחִי־יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־חֲנֹוךְ׃
→Jared war hundertzweiundsechzig Jahre alt und zeugte Henoch.

(wayhi yered ahare howlidow et hanowk šemoneh meowt šanah wayowled banim ubanowt) וַיְחִי־יֶרֶד אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־חֲנֹוךְ שְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und er lebte darnach achthundert Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

(wayihu kal yeme yered šetayim wešiššim šanah uteša meowt šanah wayamot) וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃
→daß sein ganzes Alter ward neunhundert und zweiundsechzig Jahre, und starb.

(wayhi hanowk hameš wešiššim šanah wayowled et metušalah) וַיְחִי חֲנֹוךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־מְתוּשָׁלַח׃
→Henoch war fünfundsechzig Jahre alt und zeugte Methusalah.

(wayithallek hanowk et haelohim ahare howlidow et metušelah šeloš meowt šanah wayyowled banim ubanowt) וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→Und nachdem er Methusalah gezeugt hatte, blieb er in einem göttlichen Leben dreihundert Jahre und zeugte Söhne und Töchter;

(wayhi kal yemen hanowk hameš ešišim šanah ušeleš meowt šanah) וַיְהִי כָּל־יְמֵי חֲנֹוךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה׃
→daß sein ganzes Alter ward dreihundertfünfundsechzig Jahre.

(wayyitalek hanowk et haelohim weenenu ki laqah otow elohim) וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתֹו אֱלֹהִים׃
→Und dieweil er ein göttliches Leben führte, nahm ihn Gott hinweg, und er ward nicht mehr gesehen.

(wayhi metušelah šeba ušemanim šanah umeat šanah wayowled et lamek) וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־לָמֶךְ׃
→Methusalah war hundertsiebenundachtzig Jahre alt und zeugte Lamech

(wayhi metušelah ahare holidow et lemek šetayim ušemownim šanah ušeba meowt šanah wayowled banim ubanowt) וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹונִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→und lebte darnach siebenhundert und zweiundachtzig Jahre und zeugte Söhne und Töchter;

(wayyhihu kal yme metušelah teša wešišim šanah uteša meowt šanah wayamot) וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃
→daß sein ganzes Alter ward neunhundert und neunundsechzig Jahre, und starb.

(wayi lemek šatayim ušemonim šanah umeat šanah wayowled ben) וַיְחִי־לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בֵּן׃
→Lamech war hundertzweiundachtzig Jahre alt und zeugte einen Sohn.

(wayiqra et šemow noah lemor zeh yenahamenu mimmaašenu umeisebown yadenu min haadamah ašer ererah yahweh) וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבֹון יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה׃
→und hieß ihn Noah und sprach: Der wird uns trösten in unsrer Mühe und Arbeit auf der Erde, die der HERR verflucht hat.

(wayhi lemek ahare howlidow et noah hameš wetišim šanah wahameš meot šanah wayowled banim ubanowt) וַיְחִי־לֶמֶךְ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־נֹחַ חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וַחֲמֵשׁ מֵאֹת שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃
→Darnach lebte er fünfhundert und fünfundneunzig Jahre und zeugte Söhne und Töchter;

(wayhi kal yeme lemek šeba wešibim šanah ušeba meowt šanah wayamot ) וַיְהִי כָּל־יְמֵי־לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃
→daß sein ganzes Alter ward siebenhundert siebenundsiebzig Jahre, und starb.

(wayhi noah ben hameš meowt šanah wayowled noah et šem et ham weey yabet) וַיְהִי־נֹחַ בֶּן־חֲמֵשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד נֹחַ אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת׃
→After Noah was 500 years old, Noah fathered Shem, Ham, and Japheth.

(wayhi ki hehel haadam larob al pene haadamah ubanowt yuledu lahem) וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנֹות יֻלְּדוּ לָהֶם׃
→Da sich aber die Menschen begannen zu mehren auf Erden und ihnen Töchter geboren wurden.

(wayyiru bene haelohom et benowt haadam ki tobot hennah wayyiqhu lahem našim mikkol ašer baharu) וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנֹות הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים
→da sahen die Kinder Gottes nach den Töchtern der Menschen, wie sie schön waren, und nahmen zu Weibern, welche sie wollten.

(wayyomer yahweh lo yadown ruhi baadam leolam bešaggam hu bašar wahayu yamaw meah weesrim šanah ) וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא־יָדֹון רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃
→Da sprach der HERR: Die Menschen wollen sich von meinem Geist nicht mehr strafen lassen; denn sie sind Fleisch. Ich will ihnen noch Frist geben hundertundzwanzig Jahre.

(hannapiim hayu baares bayyamim hahem wegam ahare ken ašer yabou bene haelohim el benowt haadam weyaledu lahem hemmah haggibborim ašer meowlam anše haššem) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי־כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנֹות הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעֹולָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃
→Es waren auch zu den Zeiten Tyrannen auf Erden; denn da die Kinder Gottes zu den Töchtern der Menschen eingingen und sie ihnen Kinder gebaren, wurden daraus Gewaltige in der Welt und berühmte Männer.

-(wayyomer yahweh lo yadown ruhi baadam leolam bešaggam hu bašar wahayu yamaw meah weesrim šanah ) וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא־יָדֹון רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃
→Da aber der HERR sah, daß der Menschen Bosheit groß war auf Erden und alles Dichten und Trachten ihres Herzens nur böse war immerdar,

(wayyinnahem yahweh ki asah et haadam baares wayitaseb el libbow) וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי־עָשָׂה אֶת־הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבֹּו׃
→da reute es ihn, daß er die Menschen gemacht hatte auf Erden, und es bekümmerte ihn in seinem Herzen,

(wayyomer yahweh emheh et haadam ašer barati meal pene haadamah meadam ad behemah ad remeš wead owp haššamayim ki nihamti ki asitim ) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עֹוף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם׃
→und er sprach: Ich will die Menschen, die ich gemacht habe, vertilgen von der Erde, vom Menschen an bis auf das Vieh und bis auf das Gewürm und bis auf die Vögel unter dem Himmel; denn es reut mich, daß ich sie gemacht habe.

(wenoah masa hen beene yahweh) וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה׃
→Aber Noah fand Gnade vor dem HERRN.

(elleh towldot noah noah iš saddiq tanim hayah bedorotav et haelohim hitalek noah) אֵלֶּה תֹּולְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ׃
→Dies ist das Geschlecht Noahs. Noah war ein frommer Mann und ohne Tadel und führte ein göttliches Leben zu seinen Zeiten.

(wayyowled noah šelošah banim et šem et ham weet yapet) וַיֹּולֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת׃
→und zeugte drei Söhne Sem, Ham und Japheth.

(watiššahet haares lipné haelohim watimmalé haares hamas) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס׃
→Aber die Erde war verderbt vor Gottes Augen und voll Frevels.

(wayyar elohim et haares wehinneh nišhatah ki hišit kal basar et darkow al haares) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכֹּו עַל־הָאָרֶץ׃
→Da sah Gott auf die Erde, und siehe, sie war verderbt; denn alles Fleisch hatte seinen Weg verderbt auf Erden.

(wayyomer elohim lenoah qes kal basar ba lepanay ki maleah haares hamas mippenehem wehinni mašhitam et haares) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ׃
→Da sprach Gott zu Noah: Alles Fleisches Ende ist vor mich gekommen; denn die Erde ist voll Frevels von ihnen; und siehe da, ich will sie verderben mit der Erde.

(aseh leka tebat ase goper qinnim taaseh et hattebah wekaparta otah mibbayit umihus bakkoper) עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר׃

Mache dir einen Kasten von Tannenholz und mache Kammern darin und verpiche ihn mit Pech inwendig und auswendig.
→ (wezeh ašer taašeh otah šeloš meowt ammah orek hattebah hamiššim ammah rahebah ušelošim ammah qowmatah) וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאֹות אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קֹומָתָהּ׃

A na tento způsob uděláš jej: Tří set loktů bude dlouhost toho korábu, padesáti loktů širokost jeho a třidceti loktů vysokost jeho.
→(sohar taaseh lattebah weel ammah tekalennah milmalah upetah hattebah besidah tašim tahtiyym šeniym ušelišim taašeha) צֹהַר ׀ תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ׃

-(sohar taaseh lattebah weel ammah tekalennah milmalah upetah hattebah besidah tašim tahtiyym šeniym ušelišim taašeha) צֹהַר ׀ תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ׃
→Ein Fenster sollst du daran machen obenan, eine Elle groß. Die Tür sollst du mitten in seine Seite setzen. Und er soll drei Boden haben: einen unten, den andern in der Mitte, den dritten in der Höhe.

(waani hinni mebi et hammabul mayim al haares lešahet kal basar aser bow ruah hayyim mittahat haššamayim kol ašer baares yigwa) וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת־הַמַּבּוּל מַיִם עַל־הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר־בֹּו רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ יִגְוָע׃
→Denn siehe, ich will eine Sintflut große Flut mit Wasser kommen lassen auf Erden, zu verderben alles Fleisch, darin ein lebendiger Odem ist, unter dem Himmel. Alles, was auf Erden ist, soll untergehen.

(wahaqimoti et beriti ittak ubata el hattebah attah ubaneka weišteka uneše baneka ittak) וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל־הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי־בָנֶיךָ אִתָּךְ׃
→Aber mit dir will ich einen Bund aufrichten; und du sollst in den Kasten gehen mit deinen Söhnen, mit deinem Weibe und mit deiner Söhne Weibern.

(umikal hahay mkal bašar šenaim mikol tabi el hattebah lehahayot ittak zakar uneqebah) וּמִכָּל־הָחַי מִכָּל־בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל־הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ׃
→Und du sollst in den Kasten tun allerlei Tiere von allem Fleisch, je ein Paar, Männlein und Weiblein, daß sie lebendig bleiben bei dir.

(mehaowp leminegu umin habbehemah leminah mikkol remeš haadamah leminehu šenayim mikkol yabou eleka lehahayowt) מֵהָעֹוף לְמִינֵהוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיֹות׃
→Von den Vögeln nach ihrer Art, von dem Vieh nach seiner Art und von allerlei Gewürm auf Erden nach seiner Art: von den allen soll je ein Paar zu dir hineingehen, daß sie leben bleiben.

(weattah qah leka mikkal maakal ašer yeakel weasapta eleka wehayah leka welahem leaklah) וְאַתָּה קַח־לְךָ מִכָּל־מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה׃
→Und du sollst allerlei Speise zu dir nehmen, die man ißt, und sollst sie bei dir sammeln, daß sie dir und ihnen zur Nahrung da sei.

(wayyaas noah kekol ašer siwwah otow elohim ken asah) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה׃
→Und Noah tat alles, was ihm Gott gebot.

(wayyomer yahweh lenoah bo attah wekal beteka el hattebah ki oteka raiti saddiq lepanay baddowr hazzeh) וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ בֹּא־אַתָּה וְכָל־בֵּיתְךָ אֶל־הַתֵּבָה כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי
→Und der HERR sprach zu Noah: Gehe in den Kasten, du und dein ganzes Haus; denn ich habe dich gerecht ersehen vor mir zu dieser Zeit.

(mikkol habbehemah hattehowrah tiqqah leka šibah šibah iš weištow umin habbehemah ašer lo tehorah hi šenayim iš weištow) מִכֹּל ׀ הַבְּהֵמָה הַטְּהֹורָה תִּקַּח־לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתֹּו וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתֹּו׃
→Aus allerlei reinem Vieh nimm zu dir je sieben und sieben, das Männlein und sein Weiblein; von dem unreinen Vieh aber je ein Paar, das Männlein und sein Weiblein.

(gam meowp haššamayim šibah šibah zakar uneqebah lehayyowt zera al pene kal haares) גַּם מֵעֹוף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיֹּות זֶרַע עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ׃
→Desgleichen von den Vögeln unter dem Himmel je sieben und sieben, das Männlein und sein Weiblein, auf daß Same lebendig bleibe auf dem ganzen Erdboden.

(ki leyamim owd šibah anoki mamtir al haares arbaim yowm wearbaim layelah umahiti et kal hayqum ašer ašiti meal pene haadamah) כִּי לְיָמִים עֹוד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל־הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
→Denn von nun an über sieben Tage will ich regnen lassen auf Erden vierzig Tage und vierzig Nächte und vertilgen von dem Erdboden alles, was Wesen hat, was ich gemacht habe.

(wayyaas noah kekol ašer siwahu yahweh) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יְהוָה׃
→Und Noah tat alles, was ihm der HERR gebot.

(wenoha ben šeš meowt šanah wehammabul hayah mayim al haares) וְנֹחַ בֶּן־שֵׁשׁ מֵאֹות שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל־הָאָרֶץ׃
→Er war aber sechshundert Jahre alt, da das Wasser der Sintflut große Flut auf Erden kam.

(wayyabo noah ubanaw weištow uneše banaw ittow el hattebah mippene me hammabul) וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתֹּו וּנְשֵׁי־בָנָיו אִתֹּו אֶל־הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל׃
→Und er ging in den Kasten mit seinen Söhnen, seinem Weibe und seiner Söhne Weibern vor dem Gewässer der Sintflut.

(min habbehemah hatteowrah umin habbehemah ašer enenah tehorah umin haowp wekol ašer romeš al haadamah) מִן־הַבְּהֵמָה הַטְּהֹורָה וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן־הָעֹוף וְכֹל אֲשֶׁר־רֹמֵשׂ עַל־הָאֲדָמָה׃
→Von dem reinen Vieh und von dem unreinen, von den Vögeln und von allem Gewürm auf Erden.

Po dvém vešli k Noé do korábu, samec a samice, tak jakž byl rozkázal Bůh Noé.
→(šenayim šenayim bau el noah el hattebah zakar uneqebah kaašer siwwah elohim et noah) שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ׃

(wayhi lešibat hayyamim umé hammabul hayu al haares) וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל־הָאָרֶץ׃
→Und da die sieben Tage vergangen waren, kam das Gewässer der Sintflut auf Erden.

(bišnat šeš meowt šanah lehayye noah bahodeš haššeni bešibah asar yown lahodeš bayyowm hazzeh nibqru kal mayenot tehowm rabbah waarubbot haššamayim niptahu) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ־מֵאֹות שָׁנָה לְחַיֵּי־נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ בַּיֹּום הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל־מַעְיְנֹת תְּהֹום רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ׃
→In dem sechshundertsten Jahr des Alters Noahs, am siebzehnten Tage des zweiten Monats, das ist der Tag, da aufbrachen alle Brunnen der großen Tiefe, und taten sich auf die Fenster des Himmels,

(wayhi haggešem al haares arbaim yowm wearbaim layelah) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל־הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃
→und kam ein Regen auf Erden vierzig Tage und vierzig Nächte.

(beesem hayyowm hazeh ba noah wešem weham wayepet bene noah weešet noah ušelošet neše banaw ittam el hattebah) בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם־וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי־נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי־בָנָיו אִתָּם אֶל־הַתֵּבָה׃
→Eben am selben Tage ging Noah in den Kasten mit Sem, Ham und Japheth, seinen Söhnen, und mit seinem Weibe und seiner Söhne drei Weibern.

(hemmah wekal hahayyah leminah wekal habbehamah leminah wekal haremeš haromeš al haares leminehu wekal haowp leminehu kol sippowr kal kanap) הֵמָּה וְכָל־הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל־הָעֹוף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפֹּור כָּל־כָּנָף׃
→dazu allerlei Getier nach seiner Art, allerlei Vieh nach seiner Art, allerlei Gewürm, das auf Erden kriecht, nach seiner Art und allerlei Vögel nach ihrer Art, alles was fliegen konnte, alles, was Fittiche hatte;

(vyabou el noah el hattebah šenayim šenayim mikkal habbasar ašer bow ruah) וַיָּבֹאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל־הַבָּשָׂר אֲשֶׁר־בֹּו רוּחַ חַיִּים׃
→das ging alles zu Noah in den Kasten paarweise, von allem Fleisch, darin ein lebendiger Geist war.

(wehabbaim zakar uneqebah mikkal basar bau kaašer siwwah otow elohim wayyisgor yahweh baadow) וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל־בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדֹו׃
→Und das waren Männlein und Weiblein von allerlei Fleisch, und gingen hinein, wie denn Gott ihm geboten hatte. Und der HERR schloß hinter ihm zu.

(wayhi hammabul arbaim yowm al haares wayyirbu hammayim wayyišu et hattebah wattaram meal haares) וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יֹום עַל־הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׃
→Da kam die Sintflut vierzig Tage auf Erden, und die Wasser wuchsen und hoben den Kasten auf und trugen ihn empor über die Erde.

(wayyigberu hammayim wayyirbu meod al haares wattelek hattebah al pene hammayim) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃
→Also nahm das Gewässer überhand und wuchs sehr auf Erden, daß der Kasten auf dem Gewässer fuhr.

(wehammayim gaberu meod meod al haares waykusu kal heharim haggeborim ašer tarat kal haššamayim) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר־תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם׃
→Und das Gewässer nahm überhand und wuchs so sehr auf Erden, daß alle hohen Berge unter dem ganzen Himmel bedeckt wurden.

(hameš esreh ammah milmalah gaberu hammayim waykusu heharim) חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים׃
→Fünfzehn Ellen hoch ging das Gewässer über die Berge, die bedeckt wurden.

(wayyigwa kal bašar haromeš al haares baowp ubabehemah ubahayah ubekal haššeres haššores al haares wekol haadam) וַיִּגְוַע כָּל־בָּשָׂר ׀ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ בָּעֹוף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם׃
→Da ging alles Fleisch unter, das auf Erden kriecht, an Vögeln, an Vieh, an Tieren und an allem, was sich regt auf Erden, und alle Menschen.

(kol ašer nišmat ruah hayyim beappaw mikol ašer beharabah metu) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת־רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ׃
→Alles, was einen lebendigen Odem hatte auf dem Trockenen, das starb.

(wayyimah et kal hayqum ašer al pene haadamah meadam ad behemah ad remeš wead owpf haššamayim wayyimmahu min haares wayišaer ak noah waašer ittow battebah) וַיִּמַח אֶת־כָּל־הַיְקוּם ׀ אֲשֶׁר ׀ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עֹוף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן־הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ־נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתֹּו בַּתֵּבָה׃
→Also ward vertilgt alles, was auf dem Erdboden war, vom Menschen an bis auf das Vieh und das Gewürm und auf die Vögel unter dem Himmel; das ward alles von der Erde vertilgt. Allein Noah blieb übrig und was mit ihm in dem Kasten war.

(wayyigberu hammayim al haares hamiššim umeat yowm) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל־הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יֹום׃
→Und das Gewässer stand auf Erden hundertundfünfzig Tage.

(wayyizkor elohim et noah weet kal hahayyah weet kal habbemah ašer ittow battebah wayaaber elohim ruah al haares wayyašokku hammayim ) וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתֹּו בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃
→Da gedachte Gott an Noah und an alle Tiere und an alles Vieh, das mit ihm in dem Kasten war, und ließ Wind auf Erden kommen, und die Wasser fielen;

(wayyissakeru mayenot tehowm waarubbot haššamayim wayikkale haggešem min haššamayim) וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהֹום וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן־הַשָּׁמָיִם׃
→und die Brunnen der Tiefe wurden verstopft samt den Fenstern des Himmels, und dem Regen vom Himmel ward gewehrt;

(wayašubu hammayim meal haares halowk wašowb wayyahseru vnho miqseh hamiššim umeat yowm) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלֹוךְ וָשֹׁוב וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יֹום׃
→und das Gewässer verlief sich von der Erde immer mehr und nahm ab nach hundertfünfzig Tagen.

(wattanah hattebah bahodeš haššebii bešibah ašar yowm lahodeš al haré ararat) וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט׃
→Am siebzehnten Tage des siebenten Monats ließ sich der Kasten nieder auf das Gebirge Ararat.

(wehammayim hayu halowk wehasowr ad hahodeš haasiri baasiri beehad lahodeš niru raše heharim) וְהַמַּיִם הָיוּ הָלֹוךְ וְחָסֹור עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים׃
→Es nahm aber das Gewässer immer mehr ab bis auf den zehnten Monat. Am ersten Tage des zehnten Monats sahen der Berge Spitzen hervor.

(wayhi miqqes arbaim yowm wayyiptah noah et halown hattebah ašer asah) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יֹום וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת־חַלֹּון הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה׃
→Nach vierzig Tagen tat Noah das Fenster auf an dem Kasten, das er gemacht hatte,

(wayšallah et haoreb wayyese yasow wasow wašowb ad yebošet hammayim meal haares) וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצֹוא וָשֹׁוב עַד־יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ׃
→und ließ einen Raben ausfliegen; der flog immer hin und wieder her, bis das Gewässer vertrocknete auf Erden.

(wayšalah et hayyownah meittow lirowt haqalu hammayim meal pene haadamah) וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיֹּונָה מֵאִתֹּו לִרְאֹות הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃
→Darnach ließ er eine Taube von sich ausfliegen, auf daß er erführe, ob das Gewässer gefallen wäre auf Erden.

(welo maseah hayyownah manowah lekap raglah wattašab elaw el hattebah ki mayim al pené kal haares wayyišlah yadow wayyiqqaheha wayyabe otah elaw el hattebah ) וְלֹא־מָצְאָה הַיֹּונָה מָנֹוחַ לְכַף־רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה כִּי־מַיִם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדֹו וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה׃
→Da aber die Taube nicht fand, da ihr Fuß ruhen konnte, kam sie wieder zu ihm in den Kasten; denn das Gewässer war noch auf dem ganzen Erdboden. Da tat er die Hand heraus und nahm sie zu sich in den Kasten.

(wayahel owd šibat yamim aherim wayyosep šallah et hayyownah min hattebah) וַיָּחֶל עֹוד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת־הַיֹּונָה מִן־הַתֵּבָה׃
→Da harrte er noch weitere sieben Tage und ließ abermals eine Taube fliegen aus dem Kasten.

(wattabo elaw hayownah leet ereb wehinneh aleh zayit tarap bepiha wayeda noha ki qalu hammayim meal haares) וַתָּבֹא אֵלָיו הַיֹּונָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי־קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ׃
→Die kam zu ihm zur Abendzeit, und siehe, ein Ölblatt hatte sie abgebrochen und trug's in ihrem Munde. Da merkte Noah, daß das Gewässer gefallen wäre auf Erden.

(wayyiyael owd šibat yamim aherim wayšalah et hayyownah welo yasepah šub elaw owd) וַיִּיָּחֶל עֹוד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיֹּונָה וְלֹא־יָסְפָה שׁוּב־אֵלָיו עֹוד׃
→Aber er harrte noch weiter sieben Tage und ließ eine Taube ausfliegen; die kam nicht wieder zu ihm.

(wayhi beahat wešeš meowt šanah barišown beehrad lahodeš harebu hammayim meal haares wayyasar noah et mikseh hattebah wayyar wehinneh harebu peni ahedam ) וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ־מֵאֹות שָׁנָה בָּרִאשֹׁון בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ
→Im sechshundertundersten Jahr des Alters Noahs, am ersten Tage des ersten Monats vertrocknete das Gewässer auf Erden. Da tat Noah das Dach von dem Kasten und sah, daß der Erdboden trocken war.

(ubahodeš haššeni bešibah weesrim yowm lehodeš yabešah haares) וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יֹום לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ׃
→Also ward die Erde ganz trocken am siebenundzwanzigsten Tage des zweiten Monats.

(wayydaber elohim el noah lemor) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ לֵאמֹר׃
→ Da redete Gott mit Noah und sprach:

(se min hattebah attah weišteka ubaneka uneše baneka ittak) צֵא מִן־הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי־בָנֶיךָ אִתָּךְ׃
→Gehe aus dem Kasten, du und dein Weib, deine Söhne und deiner Söhne Weiber mit dir.

(kal hahayyah ašer itteka mikkal basar baowp ubabehemah ubekal haremeš haromeš al haares howse hayse ittak wešaresu baares uparu weraby al haares) כָּל־הַחַיָּה אֲשֶׁר־אִתְּךָ מִכָּל־בָּשָׂר בָּעֹוף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ הַיְצֵא ק אִתָּךְ וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל־הָאָרֶץ׃
→Allerlei Getier, das bei dir ist, von allerlei Fleisch, an Vögeln, an Vieh und an allerlei Gewürm, das auf Erden kriecht, das gehe heraus mit dir, daß sie sich regen auf Erden und fruchtbar seien und sich mehren auf Erden.

(wayyese noah ubanaw weištow uneše banaw itow) וַיֵּצֵא־נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתֹּו וּנְשֵׁי־בָנָיו אִתֹּו׃
→Also ging Noah heraus mit seinen Söhnen und seinem Weibe und seiner Söhne Weibern.

(kal hahayyah kal haremeš wekal haowp kol rowmeě al haares lemisperotehem yasehu min hattebah ) כָּל־הַחַיָּה כָּל־הָרֶמֶשׂ וְכָל־הָעֹוף כֹּל רֹומֵשׂ עַל־הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן־הַתֵּבָה׃
→dazu allerlei Getier, allerlei Gewürm, allerlei Vögel und alles, was auf Erden kriecht; das ging aus dem Kasten, ein jegliches mit seinesgleichen.

(wayyiben noah mizbea yahwah wayiqah mikol habehema hattehowrah umikolbhaowp hattahor wayyaal olot bamizbeah) וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכֹּל ׀ הַבְּהֵמָה הַטְּהֹורָה וּמִכֹּל הָעֹוף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ׃
→Noah aber baute dem HERRN einen Altar und nahm von allerlei reinem Vieh und von allerlei reinem Geflügel und opferte Brandopfer auf dem Altar.

(wayyarah yahawe et reah hannihoah wayomwer yahwe el libbow lo osip leqalel owd et haadamah baabur haadam ki yešer leb haadam ra minneuraw welo osip owd lehakkowt et kal hay kaašer asiti) וַיָּרַח יְהוָה אֶת־רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־לִבֹּו לֹא־אֹסִף לְקַלֵּל עֹוד אֶת־הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא־אֹסִף עֹוד לְהַכֹּות אֶת־כָּל־חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי׃
→Und der HERR roch den lieblichen Geruch und sprach in seinem Herzen: Ich will hinfort nicht mehr die Erde verfluchen um der Menschen willen; denn das Dichten des menschlichen Herzens ist böse von Jugend auf. Und ich will hinfort nicht mehr schlagen alles, was da lebt, wie ich getan habe.



(od kal yemi haares zera weqasir weqor wahom weqayis wahorep weyowm welaylah lo yišbotu) עֹד כָּל־יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיֹום וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ׃
→Solange die Erde steht, soll nicht aufhören Saat und Ernte, Frost und Hitze, Sommer und Winter, Tag und Nacht.

(waybarek elohim et noah weet banaw wayyomer lahem peru urebu umilu et haares) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֶת־בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ׃
→Und Gott segnete Noah und seine Söhne und sprach: Seid fruchtbar und mehrt euch und erfüllt die Erde.

(umowraakem wehitakem yihyeh al kal hayyat haares weal kal owp haššamayim bekol ašer tirmoš haadamah ubekal dege hayyam beyedkem nitanu ) וּמֹורַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל־חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל־עֹוף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל־דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ׃
→Furcht und Schrecken vor euch sei über alle Tiere auf Erden und über alle Vögel unter dem Himmel, über alles, was auf dem Erdboden kriecht, und über alle Fische im Meer; in eure Hände seien sie gegeben.

(kal remeš ašer hu hay lakem yihyeh leaklah keyereq eseb natati lakem et kol) כָּל־רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא־חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל׃
→Alles, was sich regt und lebt, das sei eure Speise; wie das grüne Kraut habe ich's euch alles gegeben.

(ak basar benapšow damow lo tokelu) אַךְ־בָּשָׂר בְּנַפְשֹׁו דָמֹו לֹא תֹאכֵלוּ׃
→ Allein eßt das Fleisch nicht, das noch lebt in seinem Blut.

וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הָאָדָם׃ (weak et dimkem lenapšotekem edroš miyad kal hayyah adrešenu
→Auch will ich eures Leibes Blut rächen und will's an allen Tieren rächen und will des Menschen Leben rächen an einem jeglichen Menschen als dem, der sein Bruder ist.

(šopek dam haadam baadam damow yiššapek ki beselem elohim asah et haadam) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמֹו יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃
→Wer Menschenblut vergießt, des Blut soll auch durch Menschen vergossen werden; denn Gott hat den Menschen zu seinem Bilde gemacht.

(weatem peru urebu širsu baares urebu bah) וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ־בָהּ׃
→Seid fruchtbar und mehrt euch und regt euch auf Erden, daß euer viel darauf werden.

(wayomer elohim el noah weel banaw ittow lemor) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ וְאֶל־בָּנָיו אִתֹּו לֵאמֹר׃
→Und Gott sagte zu Noah und seinen Söhnen mit ihm:

(waani hinni meqim et beriti ittekem weet zarakem aharekem ) וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת־זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם׃
→Siehe, ich richte mit euch einen Bund auf und mit eurem Samen nach euch.

(weet kal nepeš ahayyah ašer ittekem baowp babbehemah ubekal hayyat haares ittekem mikkol yosee hattebah lekol hayyat haares ) וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעֹוף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ׃
→und mit allem lebendigen Getier bei euch, an Vögeln, an Vieh und an allen Tieren auf Erden bei euch, von allem, was aus dem Kasten gegangen ist, was für Tiere es sind auf Erden.

(wahaqimoti et beriti ittekem welo yikkaret kal basar owd mimme hammabul welo yihyeh owd mabbul lešahet haares) וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא־יִכָּרֵת כָּל־בָּשָׂר עֹוד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא־יִהְיֶה עֹוד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ׃
→Und richte meinen Bund also mit euch auf, daß hinfort nicht mehr alles Fleisch verderbt werden soll mit dem Wasser der Sintflut große Flut, und soll hinfort keine Sintflut mehr kommen, die die Erde verderbe.

(wayyomer elohim zot owt habberit ašer ani noten beni ubenekem uben kal nepeš hayyah ašer ittekem ledorot owlam) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אֹות־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עֹולָם׃
→Und Gott sprach: Das ist das Zeichen des Bundes, den ich gemacht habe zwischen mir und euch und allen lebendigen Seelen bei euch hinfort ewiglich:

(et qašli natati beanan wehayetah leowt berit beni uben haares) אֶת־קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאֹות בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ׃
→Meinen Bogen habe ich gesetzt in die Wolken; der soll das Zeichen sein des Bundes zwischen mir und der Erde.

(wehayah beanni anan al haares weniratah haqešet beanan) וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל־הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן׃
→ Und wenn es kommt, daß ich Wolken über die Erde führe, so soll man meinen Bogen sehen in den Wolken.

(wezakarti el beriti ašer beni u benekem uben kal nepeš hayah bekal basar welo yihyeh owd hammayim lemabul lešahet kal basar) וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר וְלֹא־יִהְיֶה עֹוד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר׃
→Als dann will ich gedenken an meinen Bund zwischen mir und euch und allen lebendigen Seelen in allerlei Fleisch, daß nicht mehr hinfort eine Sintflut komme, die alles Fleisch verderbe.

(wehayetah haqqešet beanan ureitiha lizkor berit owlam ben elohim uben kal nepeš hayah bekal basar ašer al haares) וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עֹולָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃
→Darum soll mein Bogen in den Wolken sein, daß ich ihn ansehe und gedenke an den ewigen Bund zwischen Gott und allen lebendigen Seelen in allem Fleisch, das auf Erden ist.

(wayyomer elohim el noah zot owt habberit ašer haqimoti beni uben kal basar ašer al haares) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ זֹאת אֹות־הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃
→Und Gott sagte zu Noah: Das sei das Zeichen des Bundes, den ich aufgerichtet habe zwischen mir und allem Fleisch auf Erden.

(wayyihu bene noah hayyoseim min hattebah šem weham wayapet weham hu abi kenaan) וַיִּהְיוּ בְנֵי־נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן־הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן׃
→Die Söhne Noahs, die aus dem Kasten gingen, sind diese: Sem, Ham und Japheth. Ham aber ist der Vater Kanaans.

(šelošah elleh bene noah umeeleh napesah kal haares) שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי־נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל־הָאָרֶץ׃
→Das sind die drei Söhne Noahs, von denen ist alles Land besetzt.

(wayyahel noah iš haadamah wayyita karem) וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם׃
→Noah aber fing an und ward ein Ackermann und pflanzte Weinberge.

(wayyešet min hayyayin wayyiškar wayitgal betowk aholoh) וַיֵּשְׁתְּ מִן־הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתֹוךְ אָהֳלֹה ׃
→Und da er von dem Wein trank, ward er trunken und lag in der Hütte aufgedeckt.

(wayyar ham abi kanan et erwat abiw wayyagged lišne ehaw bahus) וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי־אֶחָיו בַּחוּץ׃
→Da nun Ham, Kanaans Vater, sah seines Vaters Blöße, sagte er's seinen beiden Brüdern draußen.

(wayyiqqah šem wayepet et haššimlah wayyašimu al šekem šenehem wayyeleku ahorannit waykassu et erwat abihem upenehem ahorannit weerwat abihem lo rau) וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת־הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ׃
→Da nahmen Sem und Japheth ein Kleid und legten es auf ihrer beider Schultern und gingen rücklings hinzu und deckten des Vaters Blöße zu; und ihr Angesicht war abgewandt, daß sie ihres Vater Blöße nicht sahen.

(wayyiqes noah miyenow wayyeda et ašer ašah low benow haqqatan) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינֹו וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה־לֹו בְּנֹו הַקָּטָן׃
→Als nun Noah erwachte von seinem Wein und erfuhr, was ihm sein jüngster Sohn getan hatte,

(wayyomer arur kenaan ebed abadim yihyeh leehaw ) וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו׃
→sprach er: Verflucht sei Kanaan und sei ein Knecht aller Knechte unter seinen Brüdern!

(wayyomer baruk yahweh elohe šem wihi kenaan ebed lamow) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמֹו׃
→und sprach weiter: Gelobt sei der HERR, der Gott Sem's; und Kanaan sei sein Knecht!

(yapt elohim leyepet weyiškon beahole šem wihi kenaan ebed lamow) יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמֹו׃
→Gott breite Japheth aus, und lasse ihn wohnen in den Hütten des Sem; und Kanaan sei sein Knecht!

(wayhi noah ahar hammabul šeloš meowt šanah wahamiššim šanah ) וַיְחִי־נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל שְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה׃
→Noah aber lebte nach der Sintflut dreihundertfünfzig Jahre.

(wayyihyu kal yeme noah teša meowt šanah wahamiššim šanah wayamot) וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־נֹחַ תְּשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹת׃
→daß sein(Noah) ganzes Alter ward neunhundertundfünfzig Jahre, und starb.

(weeleh towldot bene noah šem ham wayapet wayyiwaledu lahem banim ahar hammabul) וְאֵלֶּה תֹּולְדֹת בְּנֵי־נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל׃
→Dies ist das Geschlecht der Kinder Noahs: Sem, Ham, Japheth. Und sie zeugten Kinder nach der Sintflut.

(bene zepet gomer umagowg umaday weyawan wetubal umešek wetiras ) בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגֹוג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס׃
→Die Kinder Japheths sind diese: Gomer, Magog, Madai, Javan, Thubal, Mesech und Thiras.

(ubene gomer aškenaz weripat wetogarmah) וּבְנֵי גֹּמֶר אַשְׁכֲּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה׃
→Aber die Kinder von Gomer sind diese: Askenas, Riphath und Thorgama.

(ubene yawan ališah wataršiš kittim wedodanim) וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים׃
→Die Kinder von Javan sind diese: Elisa, Tharsis, die Chittiter und die Dodaniter.

(meeleh nipredu iye haggowyim bearsotam iš lilšonow lemišpehotam begowyehem) מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגֹּויִם בְּאַרְצֹתָם אִישׁ לִלְשֹׁנֹו לְמִשְׁפְּחֹתָז בְּגֹויֵהֶם׃
→Von diesen sind ausgebreitet die Inseln der Heiden in ihren Ländern, jegliche nach ihren Sprachen, Geschlechtern und Leuten.